#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יד. 1 'השוחט בשבת ... שחיטתו כשרה ואמר רב הונא דרש חייא בר רב משמיה דרב אסורה באכילה ליומא ונסבין חבריא למימר רבי יהודה היא' איזה ר&quot;י (4 להו&quot;א ומסקנא)?	"אין לומר ר&quot;י דאסר לטלטל נבלה משום מוקצה - דהתם מעיקרא מוכן לאדם ועכשיו לבהמה, מה שאין כן השוחט בשבת מעיקרא היה מוכן לאדם ועכשיו נמי מוכן לאדם {דאי לא תימה הכי איך שחוטים בהמה ביו&quot;ט, ואין לומר משום ברירה דר&quot;י לית ליה ברירה כדתני איו בשמו בעירובין, אם בא חכם}.<p dir=""rtl"">וכן אין לומר ר&quot;י דכלים שאסר לטלטל שברי כלים שאין עושין מעין מלאכתן - דהתם הוי נולד וכאן זה אוכלא דאפרת, ואין לגזור כאן משום שמא ישחוט כמו שיש מי שגזר בזיתים וענבים שיצאו מעצמן משום שמא יסחוט {שמואל אליבא דר&quot;י}, דהרי רב לא אסר.</p><p dir=""rtl"">וכן אין לומר ר&quot;י דנרות, שאסר לטלטל נר ישן - דהתם הוא מחמת מיאוס.</p><p dir=""rtl"">וכן אין לומר ר&quot;י שאסר משום נר הדולק בשבת דהוי מקוצה מחמת איסר כדהכא - דהתם אקצינהו בידים (מסקנת הסוגיא דאין לחלק ביניהם לכל הפחות אליבא דר&quot;מ).</p><p dir=""rtl"">אלא ר&quot;י שאסר מעשה שבת בשוגג לבו ביום בין לו בין לאחרים [ולא אוקומה כר&quot;י במזיד דומיא דיוה&quot;כ שאין חילוק בין שוגג למזיד, ואין לומר כריב&quot;ב, שהוא אסר במוצאי שבת לו, והמשנה הכשירה לגמרי למוצאי שבת].</p>"	חולין יד.		
